ליאור סגל, אימון אישי לחיים

סרטון ספונטאני שהכנתי, בו אני מדבר על שתי גישות של בני האדם לחיים: זו התכנונית, הטוענת כי אם ברצונו של האדם להשיג דבר מה, עליו לתכנן את צעדיו בצורה מדוייקת. גישה זו מעדיפה סדר ויציבות על פני הפתעות, ומעדיפה בדרך כלל שכל על פני רגש. לעומתה, הגישה הספונטאנית, מעדיפה "זרימה" טבעית בחיים. מעדיפה רגש על פני שכל. אין תכנון והולכים לפי מה שנקרה בדרך.

בסרטון אני מדבר על כך שבני האדם מורכבים משתי הגישות האלה, וכמו בהרבה תחומים אחרים, גם כאן לדעתי אין בן אדם האוחז ב-100% בגישה אחת. ישנו מנעד רחב וכל אדם מצוי איפשהו על הספקטרום.

עם זאת, לתפיסתי לכל אדם נטייה ליישם גישה אחת מרכזית מבין השתיים. לעתים הגישה בה הוא בחר, נובעת מתנאים חיצוניים לו, או מאנשים שאמרו לו שכך ראוי, אך הבעייה היא כשהגישה לא טבעית לו. למשל אדם שכופה עצמו להיות מסודר ומתוכנן, רק כי כך לימדו אותו, אך כשהוא אמיתי עם עצמו ומקשיב לליבו הוא מודה שקל לו יותר והוא חווה תחושה חיובית יותר מבחינה נפשית כשהוא דווקא לא מתכנן את הדברים "על המילימטר". במקרה כזה הוא יכול לבחון מה קורה כשהוא מאפשר לעצמו קצת יותר ספונטאניות בחיים. אפילו בדברים קטנים. אולי פתאום ייפתחו לו כיוונים חדשים או שירגיש שמח יותר. רק הוא יכול לדעת. ולהיפך, אדם שהתמכר לסיפורי הוליווד על ספונטאניות והליכה אחר האימפולסיביות, אך בתוך תוכו יש לו כמיהה לסדר - אולי עליו לשקול שוב את גישתו לחיים. אולי הוא בכלל אדם תכנוני, שאוהב את המסגרת, את היציבות וכו'. אולי הוא צריך לנסות להכניס יותר אלמנטים כאלו לחייו.